יוצאים מתרדמת החורף
עידו אביאני שימש ככורם של יקב ססלוב בין השנים 2001-2011.
עידו אביאני, הכורם של הכרם האורגני של יקב ססלוב מכריז על פתיחת "העונה" ומסביר מה זה קומפוסט, כיצד הוא מעשיר את הקרקע ואיך מפזרים אותו
טור מאת ד"ר עידו אביאני | 2008
פרק 4: מתחילים את העונה - יוצאים מתרדמת החורף
אביב. הכל קורה. בכרם, צמחי הכיסוי שגדילתם עוכבה במשך כל החורף הקר סופגים לתוכם את החום והשמש, וגדלים תוך שבוע מה שלקח להם קודם לכן לפחות שישה שבועות קרים. לא רק העשבייה חוגגת, רוב מה שחי, או רוצה לחיות, חיכה בסבלנות להתחממות על מנת להתפרץ.
בקרקע שעדיין רטובה - תולעים, חרקים ומיקרואורגנזמים רוחשים בגלל תנאי הטמפרטורה ולחות אופטימליים. וכמובן הגפנים, בתחילה אט אט וכמעט בביישנות, פורצים הפקעים ויוצאים מתרדמת החורף. הכרם מלבלב כמו הלב של הכורם בתחילתה של מה שחקלאים מכנים: "העונה".
אין ספק שזמזומם של חרקים מעופפים בשעת בין ערביים יכול להשרות מוזה לעוד כמה עמודים של תיאורים פסטורלים אבל, ב"עונה" עם כל היופי, יש הרבה מה לעשות.
מכינים קומפוסט
הכנה ופיזור של קומפוסט הם מעמודי התווך של חקלאות אורגנית (משהו כמו שער הדולר לברוקר). משום כך, כל כך הופתעתי שאחותי שקיבלה 700 ומשהו בפסיכומטרי, וגם כל שאר בני משפחתי, לא ידעו מה זה קומפוסט.
קומפוסט (רקבובית בעברית) נוצר על ידי מיקרואורגניזמים (בעיקר חיידקים) שמפרקים פסולת אורגנית באופן טבעי בנוכחות אוויר (פירוק אירובי). בסוף התהליך החומר האורגני מיוצב ואפשר להחזירו לקרקע ולטייב אותה. הכנת קומפוסט היא תורה שלמה. בגלל קוצר היריעה אתאר בקצרה איך מכינים את הקומפוסט שאנחנו קונים.
קומפוסט עשיר בפטריות
פעם בכמה חודשים מגיע קבלן הקומפוסט לרפת ומפנה את זבל הבקר שמהווה את המרכיב העיקרי בערימות הקומפוסט בעולם. זהו דבר חשוב מאוד בגלל שלולא השימוש בזבל הבקר להכנת קומפוסט, הוא היה הופך לעוד גורם מזהם סביבה.
הזבל נערם בערימות והחיידקים מתחילים לעבוד ולפרק את החומר האורגני. חיש מהר פעולת החיידקים גורמת לחימום הערימה לטמפרטורות גבוהות. במהלך התהליך הטמפרטורה צריכה להישמר בסביבות 60 מעלות באמצעות הפיכה והשקייה של הערימות. אחרי כמה חודשים כמות המזון הזמין לחיידקים מידלדלת בערימה, החיידקים נרגעים והערימה מתקררת. נותנים לקומפוסט "לנוח" עוד כמה שבועות לפני שהוא מוכן.
קומפוסט מוכן צריך להתפורר בידיים ולהדיף ריח טוב של אדמה.
שומרים על טמפרטורה של סביבות 60 מעלות
מפזרים קומפוסט
השפעתו החיובית של הקומפוסט במטע ובכרם כל כך ברורה, כך שהרבה חקלאים קונבנציונאליים מפזרים קומפוסט ונהנים מהתוצאות. להלן פירוט תכונותיו של הקומפוסט:
מפזרת קומפוסט מכנית - לכיש. תמונה באדיבות שילוני
1. קומפוסט מורכב מחומר אורגני שהוספתו משפרת את תכולת האויר ותכולת המים בקרקע כמו גם את המרקם הפיזיקלי בקרקע, יכולת ספיחת חומרי הזנה ועוד (ראה טור קודם על צמחי כיסוי).
2. קומפוסט מכיל חומרי הזנה לצמחים ומתפקד כדשן. במקומות רבים הקומפוסט אף מוגדר כדשן אף על פי שתכונותיו הטובות הן הרבה יותר משמעותיות מערכו הדישוני.
3. שחרור חומרי ההזנה (בעיקר חנקן) מהקומפוסט לתמיסת הקרקע הוא איטי ובכך נמנע איבוד חנקן וזיהום מי תהום.
4. לקומפוסט יש יכולות מוכחות של סופרסיביות (מדכא מחלות צמחים) ופיזורו יכול להפחית ואף למנוע מחלות צמחים שמקורן בפטריות, חיידקים, או חומרים רעילים בקרקע.
5. הקומפוסט מהווה בית גידול טוב למיקרואורגניזמים בקרקע וגורם להגדלת הכמות והמגוון של האוכלוסיה המיקרוביאלית.
אחרי שהקומפוסט מגיע לכרם מפזרים אותו. בחלקות גדולות שווה להביא מפזרת קומפוסט מכנית, שמפזרת כמויות גדולות ביום. אצלי בכרם הפיזור הוא ידני (דלי לכל גפן) הפיזור צריך להיות כמה שיותר שטוח ואחיד (לא בערימה). רוב החקלאים מפזרים את הקומפוסט בסתיו. הם טוענים בצדק שאם הקומפוסט לא רטוב חומרי ההזנה לא משתחררים ממנו והוא "לא עובד". אני מפזר באביב משום שבקומפוסט יש כ- 15-20% חומרי הזנה זמינים. כשמפזרים בסתיו החומרים האלה נשטפים עם גשמי החורף והולכים לאיבוד. לעומת זאת באביב הגפן מלבלבת וקולטת חומרי הזנה, גשמי האביב מרטיבים את הקומפוסט וגורמים לשחרורם של אותם חומרים, כך שלפחות חלק מהחומר הזמין מגיע לגפנים. עם בו הקיץ הקומפוסט מתייבש ונשמר עד הסתיו הבא אז הוא נרטב וממשיך להתפרק.
חשוב לציין שהוכח כבר ששימוש עודף בקומפוסט יכול לגרום לזיהום סביבתי, במיוחד של חומרי הזנה שנמצאים בו בעודף כמו זרחן. חשוב לא להגזים במינון ולתת כ- 1.5-2 קוב קומפוסט לדונם בכרם בוגר. חשוב לקנות קומפוסט טוב משום ששימוש בקומפוסט שלא סיים את תהליך הפירוק וההתייצבות יכול לגרום נזקים משמעותיים בכרם.
הטור של ד"ר עידו אביאני
-
יוצאים מתרדמת החורף